לפי בטרם, ילד טובע עלול לאבד הכרה בתוך כשתי דקות, ואחרי 4-6 דקות עלול להיגרם נזק מוחי בלתי הפיך או מוות.
המשמעות: לא מחכים לצעקה. משגיחים בקשר עין ומגע, בלי טלפון, בלי "רק שנייה" ובלי להניח שמצופים יפתרו את זה.
שתי דקות הן לא זמן תגובה
שתי דקות נשמעות כמו זמן. בפועל זו הודעת וואטסאפ, מגבת שנשכחה, קפה שנשפך, שיחה עם חבר. בטביעה של ילד, שתי הדקות האלה יכולות להיות כל הסיפור.
טביעה שקטה כי הילד לא מצליח לקרוא לעזרה. הפה והאף מכוסים מים, והגוף עסוק בניסיון לנשום. לכן ההורה לא אמור להקשיב. הוא אמור לראות.
זה לא קורה רק בים
אמבטיה, דלי, בריכה מתנפחת, בריכת בית, צימר, מלון, חוף. כל מקום עם מים יכול להפוך לסיכון כשילד קטן נמצא לידם בלי השגחה.
לכן זה מתחבר ישירות לסימני טביעה שקטה, למבוגר אחראי במים ולגידור בריכה ביתית.
מה עושים בפועל
ממנים מבוגר אחראי אחד. עומדים במרחק נגיעה מפעוטות. מרוקנים מים עומדים בבית. ליד מים פתוחים משתמשים באפוד ציפה מתאים. והכי חשוב: לא מחליפים השגחה באביזר.